רפואת ספורט: פיזיוטרפיה וטיפול בפציעות ספורט
רפואת ספורט: פיזיוטרפיה וטיפול בפציעות ספורט היא תחום רפואי שעיקרו מניעה של פציעות ספורט, אבחון של בעיות הקשורות לפעילות גופנית וספורטיבית, טיפול בבעיות שמקורן בפעילות ספורטיבית, שיפור הישגים ושיקום ספורטאים לאחר פציעות. כמו כן, רפואת הספורט כוללת ענף מחקרי שבו בוחנים למשל את השפעת הפעילות הגופנית על הרגלי השינה, על ההתפתחות הנפשית של האדם, על פעילות מערכת החיסון, על הסיכוי לחלות במחלות שונות ועוד.
שיטה אחת המתאימה לכולם!
לספורטאים ולפעילים גופנית לאחר פציעה, מכוני הפיזיותרפיה והשיקום הם מקומות שכיף לבוא אליהם ונעים להיות בהם. הם עומדים בחזית תחומי הפיזיותרפיה והשיקום ופועלים בשני מוקדים: בראשון לציון (מרכז) ובנשר (צפון). בקרוב ייפתחו מכונים נוספים, בשרון ובירושלים-מודיעין, וזאת בכדי להנגיש את הידע והניסיון לספורטאים ולכלל האוכלוסייה הפעילה מכל רחבי הארץ.
רפואת ספורט: פיזיוטרפיה וטיפול בפציעות ספורט היא לא התמחות ראשית כמו אורתופדיה או כירורגיה למשל. ההסמכה לעסוק ברפואת ספורט בישראל ניתנת לבעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל שהשתתפו בקורס רפואת ספורט המוכר על ידי משרד הבריאות בהיקף של 360 שעות לימוד ושעברו התמחות מעשית הנמשכת שנה. במסגרת ההתמחות עוברים הרופאים בין היתר במרכז לרפואת ספורט ופיזיולוגיה של המאמץ, מחלת אורתופדיה או מחלקת שיקום ועוד.
בתחום רפואת הספורט, נהוג לכנות פציעות שונות בהתאם לענפי הספורט שבהם ניתן לראות שכיחות גבוהה של פציעות אלה. כך לדוגמה ל- Lateral epicondylitis נהוג לקרוא "מרפק טניס", שכן הפציעה שכיחה בקרב שחקני טניס. זאת לעומת Medial epicondylitis הנקראת גם "מרפק גולף" מטעמים דומים.
פציעות נוספות האופייניות לענפי ספורט שונים הן למשל "ברך קופצים" (Patellar tendonitis), "כתף שחיינים" (Rotator cuff tendinitis), "שבר מתאגרפים" (שבר באחת מעצמות המסרק בכף היד) ועוד.
סוגי הפציעות בהן אנו מטפלים
קרע בצולבת קידמית
קרע ברצועה צידית MCL
קרע במניסקוס פנימי וחיצוני
כל סוגי הנקעים בקרסול
פגיעות של גיד אכילס
שיקום לאחר קרע בשריר
שיקום לאחר כל ניתוחי הברך
טיפולים בבלט ופריצת דיסק
מתיחות בשרירים ושברי תלישה
שיקום לאחר בקע בטני ומפשעתי
קרע בלברום כתף וירך
בקע ספורטאים בקע בטני
טיפול בדורבן כולל גלי הלם
שיקום לאחר בקע בטני ומפשעתי
כאבי ברכיים עקב שחיקת סחוס
טיפול בכאבי גב תחתון LBP
מה הם הגורמים לפציעות ספורט?
לפציעות ספורט:
אימון יתר (over training)
- אימון יתר (over training) – אימון יתר הוא תהליך שבו נפח האימונים מבחינת האינטנסיביות, המשך והתדירות לאורך תקופה של ימים או שבועות, מוביל לעייפות ולירידה בכושר הגופני ובהישגים. מצב זה נגרם כאשר הספורטאי לא מספיק להתאושש בין אימון לאימון בשל משך מנוחה קצר מדי.
שימוש יתר (Overuse)
- שימוש יתר (Overuse) – שימוש יתר בדרך כלל מוביל לפציעות בשרירים, בגידים, במפרקים ובעצמות, על רקע ביצוע פעולות חוזרות ונשנות בעלות אופי רפטטיבי ומחזורי. שימוש יתר גורם לא אחת להתפתחות של פציעות כרוניות הבאות לידי ביטוי בירידה בטווח התנועה, ירידה בכוח השרירים, נפיחות, כאבים ונוקשות. ללא טיפול עלול להיגרם נזק פרמננטי.
עומס יתר (Overload)
- עומס יתר (Overload) – עומס יתר הוא מאמץ המופעל על רקמה מסוימת, הגורם לפציעה, שכן העומס גדול מיכולתה של הרקמה לשאת אותו. ניתן לכתוב כי עומס יתר הוא מאמץ רגעי לעומת שימוש יתר שהוא למעשה מאמץ מתמשך, חוזר ונשנה.
חבלות (Trauma)
- חבלות (Trauma) – חבלות הגורמות לפציעות ספורט שכיחות בעיקר בענפי ספורט שבהם ישנו סיכוי לנפילות כמו לדוגמה רכיבת אופניים במדרון (דאונהיל) ובענפי ספורט אגרסיביים בהם ישנו מגע רב בין השחקנים כמו פוטבול או רוגבי למשל.
טיפול בפציעות ספורט
ברוב המקרים, הטיפול בפציעת ספורט יתקדם באופן הדרגתי כשהשאיפה היא בדרך כלל לטפל באופן שמרני בשלב הראשון ובמידת הצורך להתקדם לטיפולים פחות שמרניים. זאת כמובן אלא אם כן מדובר בספורטאי מקצועי שצריך לשוב תוך זמן קצר במידת האפשר לשגרת האימונים.
בשלב הראשון, לאחר פציעת ספורט ברוב המקרים יש להימנע מפעילות, אך תקופת המנוחה צריכה להיות מוגבלת מאוד על מנת להימנע מהתנוונות של הרקמות באזור הפציעה והיווצרות של רקמה צלקתית.
מצד שני יש להיזהר שלא לחזור לשגרת אימונים במהירות גבוהה מדי אלא באופן הדרגתי ומתון, שכן חזרה מוקדמת מדי לשגרת אימונים לפני שהתרחשה החלמה מלאה עלולה לגרום לפציעה אקוטית להפוך לפציעה כרונית.
בדרך כלל, על מנת לחזק את השרירים התומכים ו/או הפגועים ולשפר את גמישות המפרקים באזור הפציעה, יבצע הספורטאי במסגרת תהליך השיקום תרגילי פיזיותרפיה ובנוסף בהתאם לצורך ייעשה שימוש בתרופות שונות. הכוונה היא למשל לנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, תרופות להרפיית השרירים, פרצטמול, משככי כאבים אופיואידים ועוד.
במקרים רבים יהיה צורך לקבע את האיבר הפגוע כמו במקרה של שבר בעצם מסוימת, במטרה למנוע תזוזה של הרקמה הפגועה בזמן שהגוף מחלים ומתקן את עצמו. לא אחת הקיבוע מבוצע בניתוח שבו מוחדרים לעצמות ברגים רפואיים.
ספורטאים מקצועיים נעזרים לעתים בנוסף גם בטיפולים נפשיים המסייעים להם להשלים את ההחלמה ואת התהליך השיקומי ולשוב לפעילות עם רוח איתנה.
טיפולים מורכבים יותר כוללים למשל השתלת סחוס לאחר פציעה או בעקבות שחיקת סחוס מואצת, החלפת מפרק במפרק מלאכותי, קיבוע חוליות בעמוד השדרה, החלפת דיסק בין חולייתי בדיסק מלאכותי ועוד.
הידרותרפיה
השיטה מנצלת את התכונות הפיזיות של המים (חון המים, תחושת נעימות מרגיעה ומששחררת, לחץ הידרוסטאטי והפחתת משקל המטופל).
הידרותרפיה משמשת כאמצעי לטיפול בפתולוגיות שונות דוגמת: כאבי מפרקים, פריצת דיסק, בעיות ניווניות בשלד ובמערת השרירים, מחלת פרקינסון, הפרעות קשב ועוד. מטרתו של הטיפול היא עצירת הידרדרות הפיזיולוגית, הפחתת כאב, וביסוס מערכת השרירים שתתמוך ותסייע בעתיד לשלד בעבודתו.
למים יש תכונות מרכזיות שתורת ההידרותרפיה מנצלת לתועלתה. הגוף מאבד כשני שלישים ממשקלו עם הכניסה למים; כך קל יותר להשכיבו במצב אופקי ולטפל בכאב ללא לחץ על עמוד השדרה, ויתר המפרקים שמסביבו.
הלחץ ההידרוסטטי משפיע על המטופל בשמירה על היציבות שלו במים; כלומר, המטופל בשיטת ההידרותרפיה אינו מאפשר לגוף ליפול או לאבד את שיווי המשקל.
הלחץ ההידרוסטטי עולה ככל שמעמיקים; זוהי אחת הדרכים להעלות את העומס על בית החזה. לפיכך, צלילה ותרגילים מתחת למים ישפרו את המערך הנשימתי, ואת היכולת להתנגד לגורמי מחלות למינהן ברמה התפקודית הלחץ ההידרוסטטי מסייע במניעת התהוות של בצקות, בסילוק פסולת ונוזלים מצטברים, והארכת שרירי הנשימה
המים החמים בהם מתבצע הטיפול מרפים את השרירים המכווצים מסביב למקום הכואב, ומביאים להקלה מיידית, שתלך ותתארך עם הזמן. הם מדכאים את מערכת העצבים הסימפטטית, שאחראית על קצב הלב, ופועלים במקביל ללחץ ההידרוסטטי, בהעלאה של לחץ הדם.
מיועד לאנשים עם בעיות אורתופדיות (שברים,קיצורי שרירים) ואנשים הסובלים מכאבים ערוניים מופשטיים כמו פיברומיאלגיה ומחלות פרקים. כשמתבגרים, מתרבים השינויים הניווניים בעמוד השדרה, שינויים אלו גוררים אחריהם פתולוגיות שונות בטונוס השריר ומשפיעות על תפקודו התקין של הגוף כמכלול שלם. מקצועות המאופיינים בלחץ נפשי רב וישיבה מרובה מול מסך המחשב במשרד או בתפקידי נהיגה יוצרים עומס רב על מערכת השרירים התומכת בשלד ומעודדים שחיקה ופציעה של השלד ומערכת הסחוסים
הטיפול ההידרותרפי, מנסה לתת מענה לבעיות השלד והשרירים להפחית לחצים מאזורים בעלי רגישות עצבית, להפעיל מחדש מפרקים מנוונים ולהחזריהם לתפקוד.