תסמונת אוסגוד שלאטר היא ליקוי מכאיב הנפוץ בעיקר בקרב בני נוער העוסקים בענפי ספורט שבהם מופעלים עומסים על הברכיים.
אוסגוד שלאטר פוגעת בכחמישית מבני הנוער העוסקים בפעילות ספורטיבית ובעיקר באלו העוסקים בענפי ספורט שבהם מתבצעים שינויי כיוון מהירים וכן בכאלה הכרוכים בקפיצות וריצה.
הבעיה מופיעה בתחילת גיל ההתבגרות ולכן בקרב בנות תתפתח לרוב בגילאי 12-11 ובבנים בגילאי 14-13. כמו כן הבעיה שכיחה יותר בקרב בנים, ככול הנראה משום ששכיחות העיסוק בפעילות ספורטיבית בקרב בנים גבוהה יותר מאשר בבנות.
מה הם הגורמים למחלת אסגוד שלאטר?
הדלקת האופיינית למחלה זו מתפתחת בשל בעיות בסחוס הגדילה של גבששת השוקה, מה שמסביר את המיקום הספציפי שלה. בנוסף, זוהי הסיבה בגינה התסמינים נוטים לחלוף מאליהם כאשר רקמת העצם מסיימת את תהליך הגדילה שלה. בקצוות של עצמות הידיים והרגליים של ילדים ישנם סחוסי גדילה הנקראים לוחות אפיפיזיאליים או לוחיות האפיפיזה.
אזורי צמיחה אלה עשויים מרקמה סחוסית ומשום שהרקמה הסחוסית לא חזקה כמו רקמת גרמית, לחץ המופעל על הרקמה עשוי לגרום בקלות רבה יחסית, להתפתחות של דלקת. במהלך פעילות הכוללת ריצה מהירה, שינויי כיוון מהירים וקפיצות, השריר הארבע-ראשי שבקדמת הירך מושך את הגיד המחובר אליו ובעקבות זה נוצר לחץ באזור החיבור של הגיד אל העצם.
מה הם התסמינים של אסגוד שלאטר?
התסמינים המרכזיים של המחלה מתבטאים בנפיחות מקומית ובכאבים באזור הזיז של עצם השוקה, מתחת לברך. בנוסף, חלק מהמטופלים סובלים ממגבלות תנועה וכאבי מפרקים שהולכים ומתחזקים בזמן ביצוע פעילויות שונות, בדגש על פעילויות ספורטיביות המערבות את השריר הארבע-ראשי. תסמין שכיח נוסף הוא נוקשות של השריר הארבע-ראשי.
בדרך כלל התסמינים נמשכים פרק זמן קצר בלבד ותוך שבועות ספורים המטופל יכול לשוב לפעילות מלאה, גם ללא טיפול. לעומת זאת במקרים החמורים ביותר הכאבים יכולים להמשיך להפריע במשך מספר חודשים ואפילו במשך מספר שנים, עד לשלב שבו השלד מסיים להתפתח.
יתכן שלאחר שהבעיה תחלוף, המטופל יסבול מדפורמציה בעצם השוקה וכתוצאה מכך יסבול מרגישות וכאבים בזמן כיפוף הברך המעורבת. זאת כיוון שבמקרים מסוימים הגוף מנסה לפצות על הבעיה על ידי גדילת יתר של רקמת העצם המקומית.
כיצד מאבחנים אסגוד שלאטר?
אבחון מדויק ומקצועי הוא המפתח לניהול נכון של אוסגוד שלאטר. כדי להגיע לאבחנה הנכונה חשוב ראשית לשלול בעיות אחרות שעשויות להוביל לכאבי ברכיים כמו בורסיטיס בקדמת הברך, דלקת במפרק שבין עצם הירך לפיקה, הימצאות של סחוסים וחלקי עצמות במפרק הברך ועוד. כפי שניתן להבין, ישנו מגוון רחב של פתולוגיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בתסמינים האופייניים לאוסגוד שלאטר.
במסגרת האבחון, על הרופא לבחון את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ללמוד על כל הגורמים שרלוונטיים לבעיה (עיסוק בספורט תחרותי למשל) וכן להבין מאילו תסמינים בדיוק סובל המטופל. יתכן בנוסף שהרופא יבחן את אופי ההליכה, את היציבה ואת טווח התנועה של המפרק ובהתאם לצורך יופנה המטופל לצילום רנטגן.
כיצד מטפלים באסגוד שלאטר?
הטיפול בתסמונת זו מבוסס על הימנעות מפעילות או הפחתת הפעילות, והימנעות מביצוע פעולות הגורמות לכאב. גם לאחר שהכאבים נעלמים, עדיין לא מומלץ לחזור במהירות לפעילות שגרתית מאומצת וזאת כיוון שלרקמה הפגועה נדרשים בין ארבעה לשמונה שבועות כדי להחלים בצורה מלאה.
כאשר חוזרים לפעילות שגרתית, יש לעשות זאת באופן הדרגתי תוך הימנעות מיצירת עומס יתר על הברך ובהתאם לצורך ניתן להשתמש ברצועה אלסטית תומכת לצורך פיזור הלחץ המופעל על עצם השוקה. הטיפול המומלץ הוא טיפול תומך בלבד שמטרתו להקל על התסמינים. טיפול זה כולל קירור של האזור עם קרח עטוף במגבת, ביצוע מתיחות לשרירי הירך, נטילת תרופות לשיכוך הכאבים בהתאם לצורך ומנוחה.
