ארתרוסקופיה (Arthroscopic surgery או Arthroscopy) היא טכניקה ניתוחית זעיר פולשנית המיועדת לאבחון של בעיות ולטיפול בבעיות מפרקיות. במסגרת התהליך, מחדירים למפרק ציוד רפואי מיוחד דרך חתכים זעירים המאפשר למנתח לראות את הנעשה בפנים המפרק.
הפרוצדורה מבוצעת תחת הרדמה מקומית או כללית ונמשכת סך הכול כרבע שעה עד לכל היותר שעה. יחד עם זאת, ההחלמה והשיקום לאחר הליך המבוצע בשיטת הארתרוסקופיה, יכולים להימשך גם מספר שבועות עד חודשים. לפי רוב המומחים הפועלים בתחום רפואת הספורט, הניתוח הארתרוסקופי הוא הטיפול החשוב ביותר מבחינת ההתקדמות המטאורית שעברה רפואת הספורט בעשורים האחרונים.
לאילו פציעות ספורט מתאימה השיטה?
השיטה פותחה לצורך טיפול בבעיות הקשורות למפרק הברך, כאשר בשלב הראשון היא שימשה לצורכי אבחון בלבד (ללא טיפול). לפני עידן הארתרוסקופיה, הטיפול המקובל בקרע של המניקסקוס בברך, כלל כריתה מלאה של המניסקוס, משום שלפי האמונה הרווחת, הרקמה ניחנה ביכולת התחדשות וצמיחה מחדש. במהלך השנים התברר כי מדובר בהנחה שגויה וכי דווקא הסרה חלקית של המניסקוס משפרת את הפרוגנוזה.
בנוסף, נעשה שימוש בארתרוסקופיה לטיפול בנזקי סחוס מוקדמים, הסרה של גופים חופשיים, טיפול במגוון רחב של מחלות בחלל המפרקי ועוד. כמו כן, נעשה שימוש בארתרוסקופיה לטיפול בבעיות במפרק הירך, שורש כף היד, מפרק הכתף ובנוסף לא אחת מבוצעים ניתוחים בעמוד השדרה בשיטה הארתרוסקופית. בין היתר ניתן כיום לבצע בפריצת דיסק באמצעות הטכניקה.
האם מדובר בטכניקה מסוכנת?
מאחר ומדובר בטכניקה זעיר פולשנית, הרי ששיעור הסיבוכים נמוך יותר בצורה משמעותית בהשוואה לגישה הפתוחה ובנוסף לכך, משך ההחלמה קצר יותר. יחד עם זאת, למרות שמדובר על שכיחות הנמוכה מאחוז אחד, עדיין חשוב לדעת כי במקרים חריגים ייתכן כי הפעולה תוביל לסיבוכים ותופעות לוואי.
כך לדוגמה ייתכנו סיבוכי הרדמה בדומה לכל פרוצדורה המבוצעת תחת הרדמה כללית או מקומית, במקרים נדירים מאוד עלול להתפתח זיהום באזור הניתוח וכן ייתכנו תופעות מסוכנות כגון היווצרות של קרישי דם באזור הניתוח, פגיעה בכלי דם או פגיעה עצבית.
הסיבוך השכיח ביותר בזמן ניתוח המבוצע בגישה הארתרוסקופית הוא פגיעה בסחוס, כאשר ברוב המקרים הפגיעה נובעת כתוצאה מחוסר ניסיון של המנתח.
מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של השיטה?
לפני שהשיטה הארתרוסקופית באה לעולם, כל הניתוחים שבוצעו במפרקים בוצעו בגישה הפתוחה. כיום יותר ויותר ניתוחים מבוצעים בגישה הארתרוסקופית, אך יש להבין כי מדובר בניתוחים מורכבים יותר בהשוואה לניתוחי המפרקים המבוצעים בגישה הפתוחה. הכוונה היא לכך שעל מנת שהמנתח יוכל לבצע ניתוחים ארתרוסקופיים, עליו לעבור תת התמחות מיוחדת. זהו למעשה החיסרון המרכזי של השיטה, הבא לידי ביטוי בכך שנדרשים זמן רב וניסיון רב על מנת לשלוט בה.
היתרונות של הגישה כוללים בעיקר את זמן השיקום המהיר יחסית, את החזרה המוקדמת לפעילות, הרלוונטית כמובן עבור כל מנותח, אך בעיקר עבור ספורטאים ואת העובדה שהחתכים הדרושים לביצוע ההליכים השונים קטנים יותר באופן משמעותי.
מאחר והציוד האנדוסקופי מאפשר למנתח להסתכל על כל חלקי המפרק בצורה ברורה לחלוטין, הדיוק שניתן להשיג בפרוצדורות המבוצעות בגישה הארתרוסקופית רב יותר בצורה משמעותית.
שיקום לאחר ניתוח ארתרוסקופי
אמנם תהליך השיקום לאחר ניתוח ארתרוסקופי קצר ומהיר יותר בהשוואה לניתוח מפרק המבוצע בגישה הפתוחה, אך עדיין נדרשת תקופת שיקום, במהלכה על המטופל לבצע תרגילי פיזיותרפיה. מטרות השיקום הן שמירה על טווח המפרק המנותח, שמירה על כוח השרירים סביב המפרק, הפחתת הכאבים והנפיחות באזור המפרק ושמירה על תנועתיות של המפרקים הסמוכים.
קראו עוד:
