תפקיד הגידים בגופנו לחבר בין העצם לשריר, כאשר ההרכב של הגיד מזכיר את ההרכב של הרצועות – רקמת חיבור סדירה וצפופה של סיבי קולגן מסוג I.
קרעים בגידים וגיד אכילס
גיד אכילס מחבר בין השרירים האחוריים בשוק לבין עצם העקב והינו הגיד הארוך ביותר בגוף האדם. ברוב המקרים, הגיד נקרע בזמן אימון הכרוך בהפעלת כוח מתפרץ כמו למשל במהלך משחק טניס, כדורגל, כדורסל או כל פעילות מאומצת אחרת. הסובלים מגיד אכילס קרוע מדווחים על כך שברגע שבו הגיד נקרע הרגישו מכה עוצמתית מאוד בשוק, כאילו שפגעה בהם אבן.
באופן עקרוני, ניתן לנסות לטפל בקרע בגיד אכילס באופן שמרני על ידי קיבוע בגבס למשך מספר חודשים וללא ניתוח, אך הפתרון הכירורגי טומן בחובו הבטחה לחזרה מהירה יותר לפעילות ספורטיבית. לאחר הניתוח הרגל הפגועה תגובס או שייעשה שימוש בסד ואילו לאחר מכן יש להרכיב מעין מגף מיוחד הכולל הגבהות באזור העקב.
כאשר נועלים את המגף ניתן ללכת בזהירות ובמהלך הזמן להסיר את ההגבהות באופן הדרגתי. כמו כן, במסגרת השיקום וההחלמה יש לבצע תרגילי פיזיותרפיה לשיפור טווח התנועה בקרסול ולחיזוק השרירים.
קרעים בגידים השרוול המסובב
את קרעים בגידים השרוול המסובב ניתן לסווג לפי מספר מאפיינים, כאשר בראש ובראשונה נהוג להבחין בין קרע ניווני כרוני לבין קרע חבלתי טרי. רוב הקרעים בגידי השרוול המסובב מתרחשים על רקע ניווני כרוני בגיל הביניים, אך במקרים מסוימים נפילה או חבלה יכולה להוביל להחמרה של המצב הכרוני. במקרים רבים קרעים בגידים מינוריים ולא גורמים לתסמינים קליניים ולכן חלק מהקרעים מתגלים באופן מקרי.
בנוסף נהוג להבחין בין קרע גדול לקרע קטן, כאשר הגודל של הקרע נקבע בהתאם לרוחב שלו ומידת הנסיגה שלו מנקודת המאחז בגבשושיות: קרע קטן הוא קרע שרוחבו עד סנטימטר אחד, בינוני בין סנטימטר לשלושה סנטימטר, גדול בין שלושה לחמישה סנטימטר ומסיבי הוא קרע שרוחבו מעל מחמישה סנטימטרים. מאחר וישנו מתח תמידי על גידי השרוול המסובב, הקרעים נוטים להתרחב במהלך הזמן.
מעבר לזה נהוג להבחין בין קרע בעובי מלא לקרע בעובי חלקי: קרעים ניווניים בדרך כלל מתפתחים בצורה הדרגתית והופכים מקרעים חלקיים לקרעים מלאים. קרעים המופיעים על רקע חבלתי באופן חד, עשויים להיות בעובי מלא או חלקי. העובי של הקרע לא בהכרח מעיד על הגודל שלו, כך שייתכנו קרעים רחבים אך עבים חלקית ולעומת זאת ייתכנו קרעים בגידים בעובי מלא שאינם רחבים במיוחד.
שיטות נוספות לסיווג הקרעים הן בהתאם למידת השינוי שהתרחש בשריר המעורב, בהתאם למספר הגידים המעורבים ועוד. פעילות פיזית הכוללת מאמצים חוזרים ונשנים מעל לגובה השכמה מהווים גורמי סיכון לקרע בגידי השרוול המסובב ולפיכך חותרים, שחיינים וספורטאים הזורקים עצמים מעל לגובה הראש (בלעז: overhead throwers) נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מקרעים אלה.
קרע של גיד השריר התלת ראשי
גיד השריר התלת ראשי יכול לסבול מקרע חלקי או מלא ובנוסף תיתכן כמובן דלקת בגיד. בדרך כלל, קרע של הגיד יהיה תוצאה של נפילה לפנים עם זרועות פשוטות, כשמופעל כוח חיצוני כנגד הגיד. לרוב לא יופיעו סימפטומים מקדימים, אלא רק כאב חד שלעתים מלווה בצליל של פקיעה (POP).
ספורטאים הנמצאים בסיכון לסבול מקרע של גיד זה הם בעיקר מפתחי גוף, מרימי משקולות, אתלטים שונים הזורקים עצמים מעל הראש ואומני לחימה. הן בקרע חלקי והן בקרע מלא יש לטפל באופן כירורגי, כאשר מומלץ לבצע את הניתוח עד 14 ימים מהפציעה.
