שבר על שם ג'ונס יכול להופיע בדרגות חומרה שונות: כשהוא אקוטי, כשהוא סב-אקוטי או כשהוא כרוני. מדובר בשבר מאמץ, המופיע בחלקה של עצם המסרק החמישית, שנמצאת בכף הרגל. נטייתו של שבר זה, ובניגוד לשברים אחרים, היא לא להתאחות ולהופיע שוב ושוב גם כשנדמה שחל ריפוי מלא.
הטיפול במקרים של שבר על שם ג'ונס יכול להיות שמרני, כלומר – קיבוע באמצעות גבס, אולם כשמדובר בספורטאים מקצועיים, ספורטאים מתחרים פעילים, ניתוח כירורגי, המחליף את הטיפול השמרני, יכול להיות הפתרון המתאים ביותר.
רקע על הפציעה
שבר זה, שנקרא על שם סר רוברט ג'ונס, זוהה לראשונה על ידו בשנת 1902, לאחר שרץ סביב מוט אוהל ושבר את כף רגלו. בתחילה תואר שבר זה כשבר אקוטי, אולם כיום מקובל להתייחס אליו כאל שבר מאמץ. שבר על שם ג'ונס מופיע בנקודת המפגש של המטפיזה והדיאפיזה, בחלק הקרוב לבסיס עצם המסרק החמישית שבכף הרגל.
מדובר בשבר רוחבי הידוע כשבר שאיננו נוטה להתאחות, מה שהופך את הטיפול בו למאתגר מאד. השבר יכול להיגרם בשל כוח רב מאד המופעל ישירות על כף הרגל הקדמית, הוא גם יכול להיגרם בשל נשיאת משקל רב מאד ובמקביל הפעלת כוח סיבובי על הרגל, מה שמוביל ללחץ רב על המקום. הוא גם יכול להופיע בשל מאמץ חוזר על האזור עצמו, מה שנפוץ מאד בקרב ספורטאים.
כיצד היא מתבטאת
השבר יכול להיות אחד משלושה סוגים, המתבטאים באופן שונה. הסוג הראשון הוא שבר אקוטי, המופיע במקום ללא כאב מקדים. הסוג השני הוא שבר סב-אקוטי, שנלווה לו כאב מקדים לאירוע עצמו. הסוג השלישי הוא שבר כרוני, הגורם למגבלה בתנועה ולחוסר איחוי המקום. בדרך כלל התסמינים יופיעו באופן פתאומי, ואפילו בעת חליצת נעל מהרגל הפגועה. נגיעה או מישוש עצמות כף הרגל יכולים להיות מלווים בכאב חד, המזכיר בתחושתו פעמים רבות תחושה של כיווץ שרירים.
באילו ענפי ספורט היא נפוצה
שבר על שם ג'ונס הוא פציעת ספורט נפוצה מאד, ובעיקר בקרב אתלטים ורצים למרחקים ארוכים. גם רקדנים, ובמיוחד רקדני בלט, נוטים לסבול משבר כזה וגם ספורטאים הנוטים להרים משקלים כבדים.
דרכי טיפול ושיקום
הטיפול בשבר על שם ג'ונס ניתן לאחר בחינת תסמיני השבר. ישנם שני סוגים טיפול: טיפול שמרני וטיפול כירורגי. הטיפול השמרני כולל מנוחה מלאה, וללא תזוזה כלל (או עם תזוזה מינימאלית) וכמובן הימנעות מפעילות גופנית כלשהי. במקביל, חבישת המקום בגבס למשל 6 עד 10 שבועות.
שימוש במדרסים יכול להיות פתרון מצוין, לאחר החלמת המקום, וכחלק משיקומו. כך נגרם פחות עומד ולחץ מיותר על האצבעות וניתן לשוב ולעסוק בספורט מבלי ליצור עומס ומאמץ על המקום. במידה והשבר איננו מתאחה או במידה ומדובר בספורטאי מקצועי, תישקל התערבות ניתוחית. במקרים מסוימים הדבר יתאים גם למטופלים שאינם ספורטאים.
חשוב לדעת
ניתן למנוע את השבר, וגם כשעוסקים בפעילות גופנית כחלק משגרת היום. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי בחירת נעליים, שטובות לכף הרגל ומותאמות לה באופן מדויק. נעליים שתומכות בכף הרגל ומאפשרות לספורטאי לבצע את הפעילות שבה הוא מתמחה ללא מאמץ מיותר, הן המתאימות ביותר.
ביצוע תרגילי חימום לפני הפעילות הגופנית, בין אם מדובר בפעילות גופנית קלה ובין אם זו פעילות גופנית מאומצת, יכול למנוע מקרים של שבר ומאמץ רב במקום. הימנעות מריצה או הליכה מהירה על משטחים קשים מאד, כמו בטון או אספלט הוא דרך נוספת למנוע את השבר וביצוע הפעילות על משטחים ישרים, בניגוד לעליות, הגורמות לעומס רב על כף הרגל עצמה וגם על הקרסול.
