היא אמנם לא נפוצה כל כך, אך יכולה לגרום להגבלה משמעותית בתנועה ולפגוע בהתנהלותו היום יומית של הספורטאי.
תסמונת המדור, שנגרמת בשל פעילות גופנית כלשהי, הכוללת שימוש בשרירים הידיים והרגליים, שכיחה בקרב ספורטאים העוסקים ברכיבה על אופניים, בריצה, בשחייה וגם בהליכה מהירה. ישנם סוגים שונים של טיפולים, המסייעים לסובלים ממנה, שחלקם נחשבים לשמרנים וחלקם כוללים הליך כירורגי פולשני.
רקע על הפציעה
העוסקים בפעילות ספורטיבית כלשהי הנוטה לחזור על עצמה חשופים הרבה יותר מאחרים לתסמונת המדור. כשעוסקים בפעילות כלשהי המערבת קבוצת שרירים מסוימת וכוללת תנועות, החוזרות על עצמן שוב ושוב, נגרמת עלייה בלחץ השרירי באחד מהמדורים, היכן שמאורגנים השרירים, כלי הדם וגם העצבים.
במקרים בהם השכבה החיתולית, רקמת החיבור העוטפת כל מדור, איננה גמישה מספיק ואיננה מסוגלת להימתח עוד יותר, הדבר גורם ללחץ על המקום ולדחיסת כלי הדם והעצבים. כמות הדם המגיעה את השרירים איננה מספקת וכך גם כמות החמצן. במצב שבו השריר או רקמת השריר אינם מקבלים את כמות החמצן הנדרשת להם, עשוי להיגרם נזק הן לשרירים והן לעצבים.
כיצד היא מתבטאת
תסמונת המדור יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. הסימפטומים הנלווים לה לרוב הם: תחושת שריפה או כאב חד בגפה הפגועה, תחושה של לחץ באזור, תחושת נימול או עקצוצים, חולשה מקומית, צניחת כף הרגל במקרים מסוימים וגם נפיחות או בליטה בשריר של אותה גפה פגועה. עם הזמן, הופך הכאב הנלווה לפגיעה לממושך הרבה יותר לאחר הפעילות הגופנית ובמקרים מסוימים יכול להמשך גם יום ואפילו יומיים לאחר האימון הגופני.
באילו ענפי ספורט היא נפוצה
תסמונת המדור יכולה להופיע אצל העוסקים בכל אחד מענפי הספורט, אולם נפוצה בעיקר בקרב ספורטאים צעירים, בני 40 ומטה. בנוסף, ספורטאים העוסקים בספורט כלשהו הכולל פעולות החוזרות על עצמן שוב ושוב והפעלת קבוצת שרירים מסוימת במהלך הפעילות עצמה, נוטים לסבול מתסמונת המדור יותר מאחרים, ובעיקר כשמדובר בנשים. באופן כללי, ענפי הספורט שבהם ניתן למצוא לא מעט ספורטאים הסובלים מכך, בהשוואה לענפי ספורט אחרים, הם: רכיבה על אופניים, ריצה, התעמלות קרקע, טניס וכדורגל.
דרכי טיפול ושיקום
ישנן שתי שיטות טיפול במקרים של תסמונת המדור: טיפול שמרני וטיפול ניתוחי. הטיפול השמרני כולל תרופות משככות כאבים, ביצוע של תרגילי מתיחות ותרגילים מחזקי שריר וגם שימשו באביזרים אורתופדיים שונים, המקלים על התנועה.
מנוחה והפסקת האימונים למשך תקופה מסוימות יכולות לעזור וגם שינוי בשיטת האימון. במרבית המקרים הטיפול השמרני מקל על הסימפטומים הנלווים לתסמונת לפרק זמן קצר ולא לטווח הארוך, מה שמצריך מענה מסוג אחר, התערבות כירורגית.
הטיפול הניתוחי נחשב לשיטת הטיפול היעילה ביותר, הכוללת שחרור לחץ המדור או הסרה, באופן חלקי, של השכבה החיתולית. ניתן לבצע כיום את הניתוח בגישה זעיר פולשנית, המאפשרת החלמה מהירה הרבה יותר וגם צלקות קטנות שכמעט ואינן נראות לעין.
חשוב לדעת
בדומה לפציעות ספורט אחרות, גם את תסמונת המדור ניתן למנוע ברוב המקרים. ביצוע תרגילי חימום לפני האימון הן דרך מצוינת למנוע זאת וגם שילוב של כמה פעילויות ספורט שונות, הכוללות שימוש בקבוצות שרירים משתנות. שילוב של תפריט עשיר ומגוון, הכולל וויטמינים ומינרלים חשובים, יכול לעזור וגם הימנעות מתרגילי ספורט הגורמים לכאב.
חשוב גם לשתות כמות מספקת של מים לפני האימון וגם אחריו ובכל פעם כשמתחילים תכנית אימונים חדשה להיוועץ עם רופא ספורט במידה וסובלים מבעיה פיזיולוגית כלשהי.
