צלילה כפעילות פנאי וכפעילות ספורטיבית הולכת ותוספת תאוצה. גם בארץ, גדל מאוד מספרם של האנשים המתנסים בצלילה.
אך ספורט זה מתבטא בעליה במספר תאונות הצלילה. אי לכך, חשוב ולמעשה חיוני להבין למה מתרחשות תאונות צלילה וכיצד ניתן להימנע מהן.
זהירות – ביטחון עצמי מופרז
סיבה מרכזית המובילה למספר גדול של תאונות מדי שנה היא ביטחון עצמי מופרז. איגודי צלילה בחו"ל שאספו נתונים סטטיסטיים אודות תאונות שחייה, מגלים באופן חד משמעי כי ככל שהצולל הינו בעל ניסיון רב יותר בצלילה וככל שההסמכה שלו הינה בדרגה גבוהה יותר, כך הוא מועד פחות לתאונות צלילה. יחד עם זאת, מסתבר שלכלל הזה יש יוצא מן הכלל.
צוללים שקיבלו בעת האחרונה את רישיון ההדרכה שלהם והם עוסקים בעיקר בהדרכה של צלילות בעומק נמוך נמצאים בסיכון די גבוה למעורבות בתאונה, אף יותר מהסיכון של צוללים פחות מנוסים. הסיבה של מציאות זאת פשוטה – ביטחון עצמי מופרז.
חשוב לזכור שכל אחד עשוי להיות מעורב בתאונת צלילה שכן יש גורמים רבים שעשויים להוביל למצוקה או לפגיעה. הפעלת שיקול דעת מתמיד והימנעות מהפרזה ביכולת האישית מעלים את הסיכוי לחזור הביתה בשלום.
הדרגתיות והכרת הגבולות האישיים
על כל מי שעוסק בצלילה לזכור היטב שלכל אחד מאיתנו יש גבולות משלו. לא תמיד ברור עד הסוף למשל מדוע ישנם כאלה שמסוגלים לצלול לעומק ניכר יותר בלי להיות מושפעים כמעט מתופעת שכרון המעמקים.
מה שברור הוא שכאשר הצולל נוקט משנה זהירות ולא מעלה את רף ההתנסויות שלו באופן חד, הוא משפר מאוד את בטיחותו. מי שנהג עד כה לצלול לעומקים של עד שלושים מטרים למשל, ולא יותר מכך, מוטב שלא יחליט בצלילה הבאה לצלול לעומק ניכר יותר באופן משמעותי. בהקשר זה יש לציין כי ישנן הדרכות מיוחדות לצלילות עומק. שננו זאת היטב – ככל שהצלילה הינה לעומק רב יותר, כך הסיכון עולה.
על בריאות ותאונות
העובדה שצלילה כפעילות פנאי הפכה למקובלת מאוד הביאה לכך כי בין הצוללים ניתן למצוא גם אנשים שכושרם הגופני רחוק מלהיות מושלם וכך גם בריאותם הכללית. חשוב להבין כי מצבים רפואיים נתונים מעלים מאוד את הסיכון למעורבות בתאונת צלילה. אנשים הסובלים מהשמנה, לחץ דם גבוה, אפילו צינון רגיל, מועדים יותר לתופעות כגון שכרון המעמקים, הרעלת חמצן או דקומפרסיה.
מוטב להימנע מצלילה כאשר קיים מצב רפואי כלשהו שמונע תגובה מהירה. כמו בנהיגה, זמן תגובה ארוך שהוא תוצאה של עייפות, רפלקסים איטיים כתוצאה משתיית אלכוהול או שימוש בתרופות – כל אלה עשויים לגרום אסון. מי שסובל מצינון, שיעול, אלרגיה – עדיף להימנע מצלילה עד להבראה מוחלטת. בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא ספורט וכן להסתפק בצלילה במים רדודים בלבד.
הכללים שמונעים תאונות ופגיעות
מרבית התאונות המתרחשות בצלילה יכולות היו להימנע אם נוקטים שורה של פעולות מקדימות. למשל:
- תמיד יש להכיר היטב ולעומק את הציוד שבו אתם משתמשים. יש להכיר את כל חלקי הציוד ולהימנע משימוש בציוד חדש ללא קבלת הדרכה מתאימה.
- תמיד בדקו את הציוד לפני הצלילה ולעולם אל תשתמשו בציוד שיש לכם ספק לגבי אמינותו.
- יש להימנע מעליה מהירה בעת צלילת עומק. תמיד יש להיעזר בטבלאות המורות מהו קצב העלייה הנכון בהתאם לעומק שאליו הגעתם.
- יש להימנע מאתגרים, ללא שקיבלתם את ההכשרה המכינה אתכם לכך. למשל, צלילה בתוך מערות תיעשה אך ורק למי שהוכשר לכך.
- בצלילה במים קרים יש להשתמש בחליפה מיוחדת, השומרת על חום הוגף.
- חשוב לתרגל תגובות למקרי חירום על מנת לדעת כיצד לפעול באופן מהיר בעת הצורך.
