אין אוכלוסייה אחת שעבורה פעילות ספורטיבית אינה מומלצת, כאשר נכון להיום ישנם אפילו חוגים המתאימים לתינוקות שטרם למדו כיצד ללכת.
בכל אחד ואחד משלבי החיים חשוב לבצע פעילות ספורטיבית, החל מהינקות וכלה בגיל הזהב. יחד עם זאת, לאוכלוסיות שונות ישנם צרכים שונים ויכולות שונות. אי לכך, ישנן נקודות שונות שיש להתייחס אליהן לפני שמתחילים לבצע פעילות גופנית בכל מקרה שהוא.
במאמר שלפניכם נזכיר את האוכלוסיות השונות ונפרט אודות נקודות חשובות יש לתת עליהן את הדעת בהקשר לפציעות ספורט.
האתלט הבכיר
האתלט הבכיר עוסק בפעילות ספורטיבית במשך שעות רבות מדי יום ביומו ולפיכך נתון בסיכון לסבול מפציעות מסוג overuse. פציעות אלו מתפתחות באופן הדרגתי על רקע פעולות חוזרות ונשנות שהינן בעלות אופי רפטטיבי.
חלק ניכר מהפציעות ניתן למנוע יחסית בקלות על ידי מתן תשומת לב לאופן ביצוע הפעולות והקפדה על התאוששות מספקת בין האימונים. בדרך כלל, ההחלמה מפציעות ספורט בקרב אתלטים בכירים מהירה יותר בהשוואה לאתלטים חובבים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהטיפול ניתן מוקדם מאוד וסמוך לפציעה. כמו כן, הטיפול השיקומי אינטנסיבי וקפדני יותר ובמסגרת התהליך נעשה שימוש בציוד ובידע המתקדמים ביותר.
האתלט החובב
האתלט החובב נמצא בסיכון למגוון פציעות ספורט על רקע מגוון גורמים. בין היתר מדובר בביצוע פעולות שונות בצורה לא נכונה (רכיבה על אופניים בתנוחה המעמיסה במיוחד על הצוואר או על הגב התחתון, ריצה בתנוחה שגויה, אחיזה שגויה במחבט טניס ועוד), הפעלת עומסים גבוהים מדי בשלב מוקדם מדי, הפעלת עומס על רקמות שלא אמורות לעמוד בעומסים כבדים, חוסר הקשבה למסרים שמשדר הגוף בנוגע לעייפות או כאבים ועוד.
אתלטים חובבים רבים עוסקים בפעילות ספורטיבית ללא כל הכוונה או הדרכה ולפיכך חשופים לפציעות חמורות אפילו יותר מהאתלטים הבכירים. כמו כן, רבים מהאתלטים החובבים מזניחים את הטיפול בפציעות ספורט: ישנם המחליטים על דעת עצמם להפסיק את משטר הטיפולים ברגע שבו הם מרגישים כי חל שיפור ולו הקל שבקלים במצבם וישנם שפשוט לא מקפידים על רצף טיפולי הולם. כתוצאה מכך, ישנם ספורטאים חובבים רבים הסובלים מפציעות כרוניות, שהתפתחו מפציעות אקוטיות שהיו יכולות להחלים לחלוטין עם טיפול נאות.
החובב המתחיל
אדם שלא עסק מעולם בפעילות ספורטיבית נמצא בסיכון גבוה לסבול מפציעות ספורט בשל שני גורמים מרכזיים: חוסר מוכנות של מערכות הגוף השונות לעומסים וביצוע פעולות בצורה שגויה עם ציוד לא מתאים.
חוסר הידע בנוגע לפעילות ספורטיבית, חוסר ההיכרות עם יכולות הגוף ומגבלותיו ומוטיבציה גבוהה להגיע להישגים במהירות הגבוהה ביותר האפשרית, יוצרים יחד אפקט סינרגטי החושף את האתלט המתחיל לסיכון גבוה במיוחד לפציעות ספורט. לאור זאת, מומלץ כי כל אדם השוקל לבצע פעילות ספורטיבית, יתייעץ על כך קודם לכן עם מאמן מקצועי וכן מומלץ לפחות בשבועות אם לא בחודשים הראשונים, להתאמן תחת השגחה.
ילדים
ילדים רבים מתחילים לעסוק בפעילות ספורטיבית בגיל מוקדם מאוד באופן אינטנסיבי מתוך שאיפה להגיע להישגים במהירות. לרוע המזל, האינטנסיביות הזו מובילה לכך שילדים רבים סובלים מפציעות ספורט שונות. על מנת למזער את הסיכוי לפציעות ספורט בילדים חשוב לעודד את הילד לעסוק במגוון פעילויות ספורטיביות במקום להתמקד בענף אחד בלבד, תוך מתן דגש מיוחד לאימוני לב-ריאה.
כמו כן, יש להקפיד על כך שהילד יימצא במהלך הפעילות תחת השגחה של איש מקצוע שהוסמך לאמן ילדים ושבמסגרת הפעילות ילמד את הדרכים הנכונות לביצוע הפעולות השונות. בנוסף לכך, אין להקל ראש בציוד המיגון, באיכות המתקנים והמגרשים, במשך ההתאוששות לאחר האימונים ובתרגילי השחרור לאחר האימון.
בני נוער ומתבגרים
בני נוער ומתבגרים המבצעים פעילות ספורטיבית נמצאים בסיכון לפציעות ספורט בדיוק כמו כל קבוצה אחרת באוכלוסייה הכללית. ישנה חשיבות עליונה להתאים בין שלב הגדילה של המתאמן לבין העומס באימונים ובמיוחד להתחשב בנערים שלא עסקו בפעילות גופנית בילדותם.
במהלך גיל ההתבגרות מצבי הרוח נוטים להיות סוערים, דינמיים ובלתי יציבים ולא אחת נערים ונערות מתעלים את הרגשות לפעילות גופנית אינטנסיבית יתר על המידה. בתקופה הזו פעילות אינטנסיבית מדי עלולה להוביל לאובדן משקל קיצוני וכמובן למגוון פציעות ספורט.
גיל הזהב
עיסוק סדיר וקבוע בפעילות גופנית מסייע למניעת או לכל הפחות לדחיית מחלות שונות ומצבים כרוניים שונים הגורמים למגבלות וכך תורם להארכת משך החיים הפעילים. כמו כן, בעשורים האחרונים מצטברות והולכות העדויות המחקריות המצביעות על כך שפעילות גופנית בגיל הזהב תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והפסיכולוגי.
בהקשר לפציעות ספורט בגיל הזהב חשוב במיוחד לשים לב למגבלות של המתאמן ולמחלות הרקע שהוא סובל מהן. כמו כן, מומלץ ביותר לקחת חלק בפעילות המבוצעת תחת פיקוח של איש מקצוע המתמחה באימון קשישים. ההחלמה מפציעות איטית יותר בגיל הזהב ופציעות קלות יחסית שלא יגרמו להפסקת הפעילות בצעירים, עלולות בהחלט לגרום לנזקים חמורים בקשישים.
נשים בהריון
בניגוד למה שרבים בקרב הציבור הרחב נוטים לחשוב, לא זו בלבד שפעילות גופנית לא מזיקה להתפתחות העובר, אלא שביצוע פעילות גופנית במהלך ההריון מסייעת לשמירה על הבריאות של האישה ההרה. כל זאת כמובן כל עוד הפעילות מבוצעת בצורה בטוחה ומותאמת ליכולות של המתאמנת ולשלב ההריון.
נשים שלא ביצעו פעילות ספורטיבית לפני ההריון צריכות להקפיד הקפדה יתרה שלא להעמיס יתר על המידה על הגוף, אך בדיוק באותו האופן נשים הרגילות למשטר אימונים מסוים, צריכות לשים לב לכך שככול שההריון יתקדם, האימונים צריכים להפוך לפחות ופחות אינטנסיביים ומאתגרים. באופן כללי, מומלץ לבצע פעילות ספורטיבית עם מאמן או מדריך שעבר הכשרה מתאימה, המודע למגבלות ולסכנות הקשורות לאימון בזמן ההריון.
