עצמות הגוף הינן בעלות תפקידים רבים, כשבין היתר הן מספקות לשרירי השלד את ההתנגדות הנחוצה להם בשביל לפעול ולפיכך מאפשרות לגוף את התנועה ובנוסף הן מעניקות לגוף את התמיכה ומעניקות לו את צורתו.
כמו כן, הן מספקות לשרירי השלד נקודות אחיזה וישנן גם עצמות המספקות למוח, לריאות ולאיברים פנימיים נוספים את ההגנה שהם זקוקים לה מפני כוחות חיצוניים. במאמר שלפניכם נפרט אודות פציעות ספורט שונות הפוגעות בעצמות.
פציעות ספורט בעצמות ובצלעות
הצלעות מגנות על איברים פנימיים ותומכות בפלג הגוף העליון, כשבנוסף לכך הן בעלות תפקיד חשוב ביותר בתהליך הנשימה. רוב הפציעות בצלעות וברקמות שסובבות אותן אינן רציניות במיוחד ולרוב מחלימות תוך זמן קצר יחסית. יחד עם זאת, כאבים בצלעות עשויים להצביע על בעיה משמעותית.
לרוב, הכאבים נובעים מפגיעה בשרירים ובסחוסים הבין צלעיים ובחלק קטן מהמקרים הפציעה תכלול גם שברים בצלעות. השברים מתרחשים כאשר כוח מתפרץ מכה באזור הצלעות כמו לדוגמה בזמן נפילה על החזה או בזמן היתקלות חזיתית עם שחקן במהלך משחק פוטבול או רוגבי למשל. ישנם ענפי ספורט כמו טניס או גולף למשל, שעלולים לגרום למתיחה של שרירים באזור הצלעות ואפילו לקריעה של שרירים באזור הצלעות, אך במקרים האלו לרוב לא יתרחש נזק גרמי.
התסמינים של פגיעה בצלעות לרוב יכללו כאב מקומי המוחמר בזמן תנועות בבית החזה בדגש על עיטוש, שיעול, נשימה עמוקה ותנועות ידיים גדולות ובמקרה של שברים ייתכנו גם חריקות ורעשים בזמן תנועה של בית החזה.
שברים מבודדים של עצם הסירה
שבר בעצם הסירה הנקראת גם עצם הסקפואיד הוא השבר הנפוץ ביותר מבין השברים בעצמות הקרפליות (לפחות 70% מהשברים בעצמות הקרפליות מופיעים בעצם הסירה) בשורש כף היד ושיעורו של השבר מגיע ליותר מעשרה אחוז מכלל השברים בידיים.
שבר זה מופיע בספורטאים בעיקר בין גיל 15-30 ומתרחש כתוצאה מנפילה קדימה עם יד פשוטה לפנים. לפיכך, השבר נפוץ למשל בקרב שחקני פוטבול, כאשר לפי ההערכות מדי שנה אחד מכל מאה שחקני פוטבול מכללות בארצות הברית סובל משבר זה.
ברוב המקרים שברים של עצם הסירה ללא תזוזה מטופלים באופן שמרני באמצעות קיבוע גבס, אך אם מדובר בספורטאי פעיל או כשמדובר בתזוזה של מרכיבי השבר, יהיה צורך לרוב לקבע את העצם באמצעות ברגים חלולים.
מטרת הניתוח היא לאפשר הפעלה מוקדמת של שורש כף היד, להפחית את משך הגיבוס ולהקטין את הסיכוי לסיבוכים שונים שמקורם בחוסר איחוי של העצם או איחוי לקוי כמו שינויים דלקתיים בשורש כף היד, נוקשות מפרקים או פגיעה ביציבות שורש כף היד.
פציעות ספורט בעצמות – שברי מאמץ
שבר מאמץ הוא תוצאה של שחיקת עצם על רקע עומסים רציפים המופעלים עליה וזאת בניגוד לשבר רגיל שנוצר כתוצאה מהפעלה של כוח חד פעמי עוצמתי על העצם. שברי המאמץ מתפתחים כאשר השרירים לא יכולים לספוג מאמץ נוסף משום שהם עייפים וכתוצאה מכך מעבירים את העומס לעצם שבה הם נאחזים. אם גם העצם לא מסוגלת לעמוד בעומס, נוצרים בה באופן הדרגתי במהלך הזמן שברים זעירים.
כשמדובר בשבר שנוצר באדם בריא ללא מחלה מטבולית, אוסטאופורוזיס או דפורמציות של העצמות, השבר נוצר כתוצאה מהפעלה מוקדמת מדי של עומסים גבוהים יתר על המידה על העצם.
במילים אחרות, קצב השחיקה וההרס של העצם גבוה מקצב השיקום והבנייה שלה: בדומה לשרירי הגוף שעוברים בתגובה להפעלת עומס תהליך של הרס ולאחר מכן תהליך של בנייה והתחזקות, גם עצמות הגוף סובלות מנזקים בתגובה להפעלת עומס ולאחר מכן מופעלים תהליכי בנייה. כשהעומס רב מדי, העצם לא מספיקה לבנות את עצמה ושברי המאמץ הם התוצאה של חוסר איזון זה בין תהליכי הבנייה לתהליכי ההרס.
ככול שהעצם מגובה על ידי שרירים מאומנים וככול שעברה במהלך השנים יותר אימונים, כך הסיכוי להתפתחות של שברי מאמץ קטן יותר, אך הפעלה של עומסים גבוהים ללא הכנה מוקדמת יכולה להוביל להתפתחות של שברי מאמץ תוך שבוע ימים ובמקרים הקיצוניים אפילו תוך יום או יומיים בלבד.
כעשרים אחוז משברי המאמץ מופיעים בעצמות הסרגל השנייה והשלישית בכף הרגל, כמחצית מהשברים בעצם השוקה ו- 12 אחוזים בעצם השוקית. לעתים נדירות יופיעו שברים בעצם האגן למשל.
שברי מאמץ שכיחים בקרב טירונים, שחקני כדורסל, שחקני כדורגל, שחקני טניס, רצים למרחקים ארוכים ושחקני טניס.
שבר על שם ג'ונס
שבר על שם ג'ונס הוא שבר בחלק הפרוקסימלי של עצם המסרק החמישית בכף הרגל. מדובר בשבר מאמץ שיכול להופיע כשבר אקוטי, סב אקוטי או כרוני במקרה של חוסר איחוי מבוסס. לשבר זה ישנה נטייה חזקה שלא להתאחות ולאחר מכן להופיע שנית גם במקרים שבהם נראה כי לכאורה העצם עברה איחוי.
זוהי הסיבה בגינה למרות שהטיפול המקובל כולל גיבוס ללא נשיאת משקל למשך שישה עד 12 שבועות, בספורטאים מתחרים הטיפול המקובל הוא כירורגי וכולל שימוש בבורגר תוך לשדי.
קראו עוד:
