הן בכף היד והן בכף הרגל ישנן עצמות גליליות הנקראות עצמות המסרק. עצמות המסרק ממוקמות בין הגלילים לבין עצמות שורש כף היד (בכפות הידיים) ובין הגלילים לעצמות שורש כף הרגל (בכפות הרגליים).
המבנה האופייני של עצמות אלה כולל גוף ארוך יחסית ושני קצוות – הבסיס הקרוב המופרק עם עצמות שורש כף היד או שורש הרגל וראש מעוגל המופרק עם הגליל הקריבני של האצבע המשויכת אליו.
שברים בעצמות המסרק בידיים
שברים בעצמות המסרק בידיים ניתן לסווג לפי המיקום של השבר לאורך המסרק: שברים בבסיס המסרק, שברים בראש וצוואר המסרק ושברים בגוף המסרק.
השברים בעצמות המסרק בכף היד נפוצים לרוב בגברים בין העשור השני לחמישי לחייהם ובספורטאים אפשר לראות שברים בעצמות המסרק בכף היד בעיקר בקרב מתאגרפים, שחקני רוגבי ושחקני פוטבול.
סיבוכים
אם השבר מערב בנוסף את המפרק ומתאחה באופן לא תקין, ייתכן שיוביל לשחיקת סחוס במפרק, הגבלה משמעותית בטווח התנועה של המפרק וכאבים. חשוב לדעת כי ייתכנו סיבוכים מסוימים גם במקרה של טיפול אופטימאלי. כך לדוגמה הגבלה משמעותית בתנועתיות של המפרקים הקטנים באצבעות נחשבת לתופעה שכיחה יחסית לאחר שברים בעצמות המסרק.
הגורמים לפגיעה בתנועתיות הם בדרך כלל קיבוע ממושך של יותר מארבעה שבועות, הידבקויות של מעטפות המפרקים או הידבקויות של גידים, שברים מרובים באצבעות וחבלות מעיכה שגרמו לנזק חמור לרקמה הרכה מסביב לעצם.
שברים בעצמות המסרק בכף היד עם תזוזה עשויים להוביל למצב של סיכול אצבעות. במצב זה האצבע השבורה סוטה מהציר שלה במהלך התנועה ורוכבת על האצבע הסמוכה. כתוצאה מכך, נגרמת פגיעה לתפקוד של היד ונדרש ניתוח לתיקון עמדת השבר.
טיפול
שברים שאינם נוטים לתזוזה משנית בזמן קיבוע (שברים יציבים) או שברים תוך מפרקיים ללא תזוזה בדרך כלל מקבעים למשך תקופה של שלושה שבועות. למשל שבר צוואר המסרק שנגרם בדרך כלל בעקבות מכת אגרוף ולפיכך נקרא גם Boxer Fracture (מדובר לרוב בשבר באצבע הרביעית והחמישית) נוטה להתחבר בקלות יחסית ולכן לרוב יסתפק כירורג כף היד בסד גבס או בקיבוע בחבישה מרופדת לצורך מניעת כאבים בתקופה הסמוכה לפציעה.
שברים רוחביים, שברים תוך מפרקיים עם תזוזה, שברים הגורמים לעיוות ציר האצבע, שברים פתוחים או שברים עם חוסר גרמי (שברים שאינם יציבים) נהוג לקבע באמצעות מקבעים חיצוניים, פלטות וברגים, מסמרים או מקבעים אחרים.
שברי מאמץ בעצמות המסרק ברגליים
ספורטאים רבים סובלים משברי מאמץ ברגליים, כששברי המאמץ השכיחים ביותר מופיעים בעצמות המסרק. שתי עצמות המסרק הקיצוניות (הראשונה והחמישית) מאופיינות ביכולת תנועה מוגברת ולכן נחשבות לחסינות יחסית מפני פציעות. לעומת זאת, שלושת עצמות המסרק המרכזיות חשופות יותר לשברי מאמץ על רקע עומס יתר עקב היותן נוקשות ומוגבלות בתנועה.
הספורטאים שנמצאים בסיכון הרב ביותר לסבול משברי מאמץ בעצמות המסרק בכף הרגל הם אלו שעוסקים בענפי ספורט שבהם מופעל עומס חוזר ונשנה על העצמות נושאות המשקל כמו לדוגמה שחקני כדורסל ואצנים. כמו כן, שברי מאמץ בקצה הרחיקני של עצמות המסרק השנייה והשלישית זכו לכינוי שברי צעדה, שכן הם נפוצים בקרב חיילים ומטיילים.
בדרך כלל ההסתמנות מתחילה בזמן שהספורטאי חולץ את נעליו. התסמינים יכללו לרוב בצקת מקומית, התכווצויות, כאבים בזמן הנעת האצבע המעורבת ורגישות למגע בנקודת השבר. הטיפול כולל בראש ובראשונה הפחתה ברמת העצימות של הפעילות הגופנית למשך שישה עד 12 שבועות, כשבמקרים רבים בשלב הראשוני יוחלט לקבע את הרגל באמצעות גבס. במקרים מעטים השבר לא יעבור איחוי ולפיכך יהיה צורך לטפל באופן כירורגי.
שבר על שם ג'ונס
השבר על שם ג'ונס הוא שבר רוחבי אקוטי הממוקם בחלק המקורב לבסיס של עצם המסרק החמישית. השבר יכול להתרחש כשבר מאמץ קלאסי ללא טראומה שנראית בעין, לאחר פציעה חריפה שנוספה על שבר מאמץ או בעקבות פציעה חריפה ללא שבר מאמץ קודם. שבר זה שכיח מאוד בעיקר בקרב כדורגלנים, לרבות כדורגלני עלית, אך בנוסף מתרחש לא אחת בקרב כדורסלנים (קווין דורנט סבל מפציעה זו).
שבר ג'ונס הינו בעל נטייה חזקה שלא לעבור איחוי ואף לשוב ולהופיע לאחר שנראה כי לכאורה נרפא לחלוטין. אי לכך, למרות שבאופן עקרוני הטיפול השמרני הכולל גיבוס למשך שישה עד 12 שבועות ללא נשיאת משקל נחשב לטיפול מקובל, הרי שבקרב ספורטאים מתחרים פעילים, הטיפול העדיף כולל ניתוח עם שימוש בבורג מדולרי (תוך לשדי). הטיפול הכירורגי מאפשר לספורטאי לשוב לפעילות ספורטיבית במהירות גבוהה יחסית ואף תוך שבעה עד שמונה שבועות מהפציעה.
קראו עוד:
