אנשים רבים חווים כאב בכתפיים מדי פעם. אם מדובר בכאבים על בסיס קבוע, במיוחד בתנועות מסוימות כמו הרמת הכתפיים, יתכן שמדובר על תסמונת הצביטה בכתף.
הכתפיים נחשבות לצומת מרכזי מאוד בגוף ומהוות חיבור בין הזרועות, הגב ואזור החזה. העומסים עימם מתמודדות הכתפיים הם גדולים.
לרוב מצליחות הכתפיים להתמודד עם עומסים אלה אך לעתים הן מתעייפות, במיוחד על רקע יציבה לא נכונה, מאמץ יתר ובשל תנועות מוגזמות.
מהי בדיוק תסמונת הצביטה בכתף?
תסמונת הצביטה בכתף היא מצב בו הרקמות הרכות שבכתף נצבטות על בסיס קבוע ונפצעות ונשחקות כתוצאה מכך. רקמות אלה כוללות אזורים בהם ישנם שרירים וגידים כמו שרירי השרוול המסתובב – ארבעה שרירים ביניהם וגידים המחברים בין עצם הזרוע לשכמות.
כאשר נוצרת דלקת או נפיחות ברקמות אלה, האזור הצר שמתחת לשיא הכתף הופך צר עוד יותר. כך נוצרת הצביטה כאשר מרימים את הכתף. צביטה חוזרת ונשנית יכולה לגרום לדלקות הגידים והשרירים עד כדי קרע בגיד או בשריר.
הגורמים לתסמונת צביטה בכתף
התסמונת יכולה להיווצר בעקבות חבלה של האזור כתוצאה מנפילה או תאונה. שבר של הכתף יכול להיות גורם התחלתי ליצירת דלקת ונפיחות באזור עד לצביטת הרקמות. גם דלקת פרקים ניוונית תצר את האזור שתחת למרווח זיז הכתף. לחלופין התסמונת יכולה להיווצר כתוצאה מנזק מצטבר בגלל ביצוע תנועה חוזרת של הכתף. תנועה זו גורמת למאמץ יתר של האזור.
שחקני כדורסל, למשל, המרימים את הידיים מעל גובה הראש כדי לקלוע לסל מבצעים את תנועת הרמת הכתף באופן קבוע. כך גם סבלים המרימים משאות על גבם. נמצא שאצל ילדים התופעה כמעט שאינה קיימת, כך שגם שינויים מבניים שנוצרים עם הגיל יכולים להיות גורם לתופעה.
תסמיני תסמונת צביטה בכתף
התסמינים העיקריים לתסמונת הם כאבים המורגשים בכתף ואף מוקרנים מטה לכיוון הזרוע עד המרפק. הכאבים מורגשים היטב במיוחד עם הרמת הכתף. ספורטאים ירגישו את הכאבים במהלך הפעילות הספורטיבית באופן אינטנסיבי.
כל זריקת כדור לסל, חבטה בכדור טניס הכוללת הרמת היד ואפילו תנועות שחיה יובילו לכאב, אך גם תנועות יומיומיות כמו הנחת חפץ על מדף גבוה או שינה עם היד מעל הראש יגרמו לכאב ואף החרפת הדלקת. החרפה זו תהפוך את הסימנים שהורגשו מדי פעם לכרוניים עד תחושה של חולשת הכתף.
אבחון תסמונת הצביטה בכתף
הטיפול בתסמונת מתחיל עם אבחון מדויק, והבחנה ממצבים בריאותיים שונים הכורים בתסמינים זהים. באמצעות בדיקת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית במהלכה הנבדק מתבקש לבצע תנועות בעייתיות לתסמונת הצביטה בכתף או בדיקות הדמיה כגון רנטגן, אולטרסאונד או MRI.
בדיקות אלו מסייעות להבחין בין התסמונת לבין מצבים המתבטאים בתסמינים זהים כגון פריקת כתף, פגיעה בעמוד השדרה, פציעת שרירים וגידים, או פציעות ידיים.
טיפול בתסמונת צביטה בכתף
לאחר אבחון חד משמעי ישנן מספר דרכים לטיפול:
מנוחה וטיפול מקומי: הטיפול הראשוני שיש לתת לאזור הוא קודם כל מנוחה. אם מדובר בפעילות ספורטיבית המאמצת את אזור הכתף יש להפסיקה ולהקפיד להפעיל את האזור רק בטווחים שאינם כואבים. זאת קודם כל על מנת שלא להחריף את התהליך. אל המנוחה יש לצרף טיפולים כמו עיסוי האזור.
פיזיותרפיה וכירופרקטיקה: יש לעזור לאזור להתחזק בהדרגה באמצעות תרגילי פיזיותרפיה מתונים. בנוסף לחיזוק הדרגתי של האזור הפגוע יש לחזק את המפרקים סביבו, כמו שרירי השכמה האחוריים על מנת להפחית מעט מהעומס. גם כירופרקטיקה הכוללת תנועות דרסטיות יותר תסייע לאחר שהדלקת פוחתת
גלי הלם: נמצא כי טיפול באמצעות גלי הלם בשילוב תרגילים מקדמת את תהליך הריפוי. טיפול זה מעודד יצירת קולגן וחומרים נוספים העוזרים לאזור להתחדש ולהשתקם.
תרופות: כאשר הכאבים חמורים ניתן לטפל גם באמצעות תרופות נוגדות כאב, תרופות אנטי דלקתיות וגם הזרקת קורטיקוסטרואידים.
ניתוח: התערבות כירורגית היא כמובן האופציה הפחות רצויה ונעשית במקרה שאין ברירה.
אולי יעניין אותך גם:
