ספורטאים או אנשים אשר עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית עלולים לגרום לעצמם לפציעות שונות. דלקת של הרצועה האיליוטיביאלית עלולה להתבטא בכאבים חדים בסביבות הברך, אשר מגיעים וחולפים.
עם הזמן, כאב זה עלול להחמיר ולהחריף. לאחר תקופת החלמה, בה יידרש הספורטאי לנוח מכל מאמץ ופעילות, הוא יוכל לחזור באופן הדרגתי לפעילות השגרה.
הרצועה האיליוטיביאלית היא למעשה רצועת רקמה סיבית הנמצאת בחלק העליון והחיצוני של הרגל. רצועה זו מתחילה מהחלק העליון של האגן (iliac), עוברת בירך וממשיכה לחלק החיצוני של הברך. הפונקציה אשר רצועה זו ממלאת היא בסיוע לייצוב הברך.
הגורמים והסימפטומים לדלקת של הרצועה האיליוטיביאלית
הדלקת תתרחש כאשר יהיה חיכוך של הגיד הארוך של שריר הירך (illiotibial band או IT band ) בחלק החיצוני של מפרק הברך. בדרך כלל, פגיעה זו תהיה עקב פעילות אינטינסיבית, אולם שרירי ירך חלשים במיוחד עלולים לתרום לרגישות לפציעה מסוג זה. כמו כן, פציעה ביומכאנית, בה הרגל מסתובבת או מבצעת פעולה חריגה, עלולה לגרום אף היא לחיכוך החריג ולהתפתחות דלקת במקום זה.
הסימפטומים של דלקת זו יכללו כאב בחלק החיצוני של הברך או לרוחב עצם הירך (בין או מתחת לקצה העגול של עצם הירך). הכאב יורגש במיוחד במהלך ריצה (ובאופן ספציפי -בריצה בירידה), וייתגבר עד כדי צורך בעצירת הפעילות. גם לאחר מנוחה, הכאב עלול להופיע בהמשך הריצה, כמו גם בעת כיפוף ויישור הברך ולחיצה בצד הברך.
כמו כן, המטופל עלול להרגיש אובדן גמישות בירך ובברך, בעוד שהחלק החיצוני של הברך יהיה רך יותר וכואב. רוכבי אופניים ירגישו את הכאב במיוחד בעת כיפוף הרגל על הדוושה.
דיאגנוזה וטיפול בדלקת
איבחון הדלקת יהיה על פי בדיקה גונית והיסטוריה רפואית. בבדיקה הפיזית, ילחץ הרופא על חלקים שונים של הברך כדי לראות אם הלחץ גורם לכאב. כמו כן הוא עשוי לבקש מהחולה לבצע תנועות שונות, כגון עמידה על רגל אחת. בדיקת Ober היא הבדיקה הגופנית הנפוצה ביותר אשר בסיועה אפשר לאבחן דלקת ברצועה האיליוטיביאלית.
בדיקה זו מחייבת את המטופל לשכב על הצד, כאשר הצד הפגוע פונה כלפי מעלה. הרופא תומך ומכוון את הרגל הפגועה לאחור, ומניח אותה בעדינות על המיטה. רמת הגמישות עשויה לרמוז על נוכחות דלקת. השאלון האיבחוני ינסה לברר על סימפטומים צפויים, דפוס הכאב, השפעה על אורח החיים ועוד.
בדרך כלל, לא יידרשו טיפולים כירורגים לטיפול בבעיה, אולם המלצות הטיפול עשויות להשתנות מאדם לאדם בהתאם לחומרת הכאב. הטיפול המומלץ ביותר הוא שימוש במכשיר עזר כמו גליל קצף בכדי להפחית את המתח והחיכוך הקיים ברצועה.
השימוש בגליל יהיה כאשר המטופל שוכב על הצד עם הגליל ממוקם בניצב מתחת לירך העליונה. המטופל יידרש להיעזר בידיים בכדי להזיז את הגוף קדימה עד שיוכל לגלגל את הגליל לאורך הירך. מטרת התרגיל יהיה למתוח את הרצועה ולשחרר אותה, ולשפר את זרימת הדם בכדי להקל על הכאב בסופו של דבר.
מניעת דלקת חוזרת
לא תמיד אפשר למנוע את דלקת הרצועה האיליוטיביאלית, אולם כאשר קיימת וידועה רגישות, יש לשנות במעט את שגרת הפעילות הגופנית. למשל, אנשים היודעים כי הם רגישים, צריכים לנסות להוריד מאינטנסיביות האימונים ומתדירות הפעילות שמובילה לכאב.
כמו כן, יש להקפיד על חימום של 5 עד 10 דקות הכולל תרגילי מתיחה אשר מעלים את טמפרטורת הגוף ועוזרים לשרירים להיות גמישים יותר ומפחיתים את הסיכון לפציעות.
בנוסף, כדאי להחליף נעליים על מנת למנוע פגיעות ביומכניקות, ולעסות במצבי מתח את שריר הירך ולמטה ממנו.
