אם אתם ספורטאים או עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית על בסיס קבוע יתכן שנתקלתם בתופעה הלא נעימה של כאבים מציקים וקושי בתנועה באזורים כמו המפגש בין הכתף, הזרוע והשכמה, אזור הברך, אזור גיד אכילס או המרפק. אם הכאבים נמשכים זמן רב, יתכן כי האבחנה תהיה טנדינוזיס. מה זה בדיוק טנדינוזיס ומה אפשר לעשות?
טנדינוזיס הוא מצב כרוני ניווני לא תקין שנוצר לאחר דלקת שלא טופלה כראוי (מצב דלקתי נקרא טנדיניטיס, ולעיתים יש בלבול בין השניים). הטנדינוזיס הוא מצב כרוני המגיע לאחר הדלקת, הטנדיניטיס, שלא טופלה. הוא בעל מאפיינים ניווניים הגורמים לחולשה של האזור הפגוע, כאבים וקושי בתנועה ובגמישות.
בטנדינוזיס מתרחש נזק לגיד ברמה התאית. רקמת החיבור סביב הגיד נפגעת וישנה עליה בתאים שתפקידם להביא לתיקון הגיד. הדבר מוביל לנוקשות ועליה בסיכוי לקרע של הגיד.
גורמים לטנדינוזיס
הטנדינוזיס הוא מצב מאוחר שנוצר כתוצאה מחוסר טיפול או טיפול שאינו מספיק בדלקת חריפה שהיא המצב הראשוני שנוצר, לרוב כתוצאה מפעילות ומעומס יתר עימו מתמודד הגיד.
מנוחה ופיזיותרפיה עוד בשלב הראשוני של הכאבים והדלקת ימנעו את הופעת הטנדינוזיס. בדומה לדלקת הראשונית, גם בטנדינוזיס הסימפטומים הם כאבים באזור, לעיתים נפיחות ותחושת נוקשות ותנועה מוגבלת.
איך מאבחנים טנדינוזיס?
השיטות לאבחון טנדינוזיס הן שיטות הדמיה כמו אולטרה סאונד. בעזרת האולטרה סאונד ניתן להעריך את מצב הרקמות וסוגן.
באמצעות אולטרסאונד, ניתן לגלות גם תכולת מים מוגברת בגיד וירידה ברמת הקולגן, אשר תורם לחיוניות הגיד וגמישותו, ממש כמו בתאי העור. במקרה שבדיקת אולטרה סאונד לא מספקת את כל המידע הרצוי עוברים לשיטות הדמיה מורכבות יותר כמו MRI.
טיפול בטנדינוזיס
הטיפול בטנדינוזיס נעשה במספר דרכים, תלוי בחומרת המצב ומידת הניוון שנוצר. ככל שיהיה אבחון וטיפול מוקדם יותר, כך ההתגברות על הטנדינוזיס תהיה קלה יותר. נדגיש שוב כי הטנדינוזיס הוא תוצאה של טיפול לא מספיק או התעלמות בכלל ממצב דלקתי מוקדם. ככל שהמצב הופך כרוני יותר כך קשה להחזיר את המצב לקדמותו, לכן, פנו לרופא כבר עם תחילת הכאבים ואל תנסו "להתגבר ולהכיל" את הכאב.
כבר כשהגוף מאותת על כאבים בעוצמה נמוכה, יש להקשיב לו. בכל מקרה הטיפול החשוב והראשון לטנדינוזיס הוא מנוחה ולא מדובר על מנוחה ליום-יומיים אלא יותר מכך. למנוחה יש להוסיף פיזיותרפיה למשך זמן שתסייע בתיקון הרקמות הפגועות והחזרת הגיד לתפקודו.
הפיזיותרפיה מורכבת מתרגילים שונים אותם ניתן לבצע גם בבית וכוללים מתיחות ותרגילי כוח בקצב איטי לאזור הפגוע. שיטות או דרכים נוספות לטיפול:
תוספות ויטמינים: במחקרים נמצא כי ויטמין C מסייע בסינתזת הקולגן שכמותו יורדת בשל הפגיעה. גם ויטמין E מגביר גם הוא את ייצור הקולגן והתחדשות הגידים.
טיפול בגלי הלם: טיפול בגלי הלם נמצא כיעיל ותורם לטיפול בגידולים הנוצרים על גבי רקמות הגיד כתוצאה מהתהליך הניווני והמצב הכרוני שלאחר הדלקת. בעקבות הטיפול נראתה צמיחה מחודשת של תאים לאחר עליה ברמת ההורמונים והחלבונים התורמים לכך.
טיפול PRP: PRP הוא קיצור של פלזמה עשירת טסיות. זהו טיפול חדשני הניתן בזריקה. הטיפול מקדם ריפוי ארוך טווח על ידי עידוד הגוף לרפא את עצמו. הטיפול כולל לקיחת מעט דם, הפרדת הטסיות ממנו והזרקתן לתוך האזור הפגוע. כך מקבל האזור מנה מרוכזת של טסיות המכילות את גורמי הצמיחה בתוכן והדבר מעודד את הריפוי. השיטה מתאימה לדלקות גיד במקומות שונים כמו מרפק הטניס, השרוול המסובב (אזור הכתף), פיקת הברך או גיד אכילס.
טיפול כירורגי: במקרה בו כל השיטות אינן מביאות לשינוי המצופה, עוברים בלית ברירה לטיפול כירורגי.
