מונחים רבים בהם אנו משתמשים מתכוונים לאותה הפציעה: עיקום קרסול, סיבוב הקרסול וכו', כל אלה מתארים את אותה הפגיעה והיא בשמה המקצועי נקע בקרסול.
זוהי פציעת ספורט בעיקרה, שכיחה למדי וניתן אף לומר הנפוצה ביותר. נקע בקרסול מתאר מתיחה או קרע חלקי/מלא של הרצועות אשר אוחזות את מפרק הקרסול.
נקע בקרסול פציעה שכיחה
פציעות בקרסול מלוות ומוכרות לכל מי שעוסק או עסק בספורט כאשר ברוב המקרים-75% מהם מדובר בנקיעה וכארבעים אחוזים מהנקעים בקרסול עלולים להתפתח לבעיות כרוניות אשר מתבטאות בקרסול בלתי יציב ורגיש במיוחד אשר חשוף לנקיעות חוזרות ונשנות.
מצבים אלו מובילים למוגבלות בתנועה, כאבים ועוגמת נפש, אלה מחייבות טיפול ראוי למצב מתוך ניסיון למנוע את הפעם הבאה.
מבנה הקרסול
עצמות ומפרקים – הקרסול הוא מפרק המחבר בין עצמות השוק והשוקית לעצמות כף הרגל, עצם העקב ועם הערקום.
רצועות – מפרק הקרסול מוחזק על ידי רצועות שהן רקמות אלסטיות אשר מאפשרות לקרסול לעמוד בפני עומסים כבדים תוך הקניית יציבות ותנועה. החלק החיצוני של הקרסול מוחזק באמצעות הרצועה הקולטרלית החיצונית. הצד הפנימי של הקרסול נתמך בידי הרצועה הקולטרלית הפנימית, בעלת מבנה רחב והיא עבה וחזקה יותר מהרצועה החיצונית. רצועה זו מכונה גם דלתא וזאת משום מבנה המשולש. חולשה של הרצועה החיצונית היא הגורם העיקרי לנקע בקרסול.
שרירים – הקרסול הוא מפרק ציר המאפשר תנועה בזכות מספר שרירים הכוללים את השריר השוקתי הקדמי והשריר פושט האצבעות הארוך. בחלק האחורי מתאפשרת התנועה בעזרת שריר התאומים, שריר הסובך ושריר הסוליה וכן באמצעות גיד האכילס אליו מתחברים שרירים אלה.
כלי דם ועצבים – כלי הדם המספקים למפרק הקרסול כוללים את עורק השוק הקדמי, האחורי ועורק השוקית. מערכת העצבים פועלת באזור בעזרת סיב של עצב השוק וסיב של עצב השוקית העמוק.
מהו נקע בקרסול?
נקע בקרסול הוא למעשה פגיעה או נזק לרצועות המחזיקות את הקרסול. בחלק מן המקרים עלולים להתפתח נזקים נוספים כגון שברים או פגיעה בגידים. לרוב אנו נוקעים את הקרסול בעת ביצוע תנועת סיבוב החוצה של המפרק הגורמת לנזק לשלוש הרצועות בצד החיצוני של המפרק.
מקרים של נקע הנובע מסיבוב הקרסול פנימה הינו נדיר וזאת בשל חוזקה של רצועת הדלתא, כך ש-85% ממקרי הנקע בקרסול מתייחסים לסיבוב הקרסול החוצה תוך פגיעה ברצועות החיצוניות ולעומת זאת רק 5% מהנקעים נגרמים כתוצאה מתנועה סיבובית פנימה והיווצרות פגיעה ברצועת הדלתא.
גורמי סיכון
הגורם העיקרי להיווצרות נקע בקרסול הוא כתוצאה מתנועה סיבובית הגורמת למתיחה של הרצועות. ישנם גורמים אשר מגבירים את הסיכון להיווצרות נקע בקרסול ואשר הופכים אותו לפגיע יותר:
מצב גופני לא תקין בו הרצועות והשרירים חלשים ותפקודם הלקוי גורם להיחלשות של הרקמות והמערכת העצבית-שרירית, מצב זה עשוי לנבוע מחוסר פעילות גופנית.
טיפול לקוי – חוסר טיפול או שיקום בלתי מספק של הקרסול לאחר נקיעה מגדיל את הסיכון לנקע הבא.
מידע פרופריוצפתי אודות מיקום ומצב הקרסול במרחב מגדיל את הסבירות לנקע.
מצב בו המידע העובר אל המוח הינו לקוי כתוצאה מפציעה ישנה או מפגיעה שלא טופלה כראוי.
עודף משקל – אנשים הסובלים מעודף משקל חשופים יותר לפציעה זו.
סוג הפעילות הגופנית – פעילות גופנית שמשנה את הביוכימיה של הגוף, והכוללת קפיצה, ריצה ושינויי כיוון מהירים יוצרים עומס על המפרק.
פציעות בקרסול מאפיינות טירונים הסובלים מהבעיה בשכיחות גבוהה יותר.
ספורטאים נוטים לפציעה זו ביתר קלות לעומת נשים, כך עולה שגברים מצויים בסיכון הגבוה פי שלוש לעומת נשים לסבול מנקע בקרסול.
