האגן הוא בעל מבנה דמוי טבעת של עצמות, כאשר עצם האגן היא עצם גדולה. כל צד מורכב ממיזוג של שלוש עצמות: הכסל, חיק ושת. שלוש העצמות נפרדות לפני גיל ההתבגרות ומוחזקות יחד על ידי סחוס.
בסופו של דבר עם ההתבגרות שלוש העצמות מתגבשות יחד לתוך עצם אחת. הרצועות הן רקמות חיבור חזקות המתחברות לאגן, לעצם המשולש הגדול ויוצרות חלל דמוי קערה מתחת לצלעות.
פציעות באגן ובירך הינן פציעות נפוצות בספורט, בעיקר בספורט הדורש הוצאת אנרגיה או מגע קרוב. ישנן מספר קטגוריות כלליות לפציעות אלו כמו חבלות, שברים טראומתיים, שברי מאמץ, או פגיעות שונות אחרות. רבות מהפציעות הללו הינן חמורות ומהוות סכנת חיים משמעותית, ואילו אחרות עלולות לפגוע באופן קשה בהמשך קריירת הספורט. פציעות של האגן נוטות לכלול את העצמות.
תסמינים ומנגנון
שבר באגן הירכיים או שבר באגן הוא מצב של סדק או שבר באחת משלוש העצמות האגן .שבר באגן שכיח יותר בקרב בני נוער גדלים, בייחוד בקרב אלו העוסקים בספורט. התכווצויות שרירים פתאומיות, עלולות לגרום לשברים באגן, אשר עשויות להתרחש ללא סימנים קליניים, אך גם מכות ישירות וטראומטיות.
כך שסימפטומים של שבר באגן יכולים להשתנות על פי סוג וחומרת השבר. שבר קטן יתבטא על פי רוב בשטפי דם קלים בלבד. עם זאת, תסמינים אחרים כוללים: כאב פתאומי, התפתחות של נפיחות וחבורות תוך 48 שעות מהפציעה, כאב בתנועות מיוחדות של הירך , עקצוץ או חוסר תחושה, תסמינים של הלם כמו דופק מהיר, בחילות, איבוד הכרה ועור לח ודביק. כאשר הסחוס ניזוק או נשחק, העצמות מתחילות לשפשף אחד את השניה. התסמינים עשויים לכלול כאב בגב התחתון, המפשעה או הירכיים. הכאב בדרך כלל מחמיר בעמידה והליכה, ומשתפר במצב שכיבה.
המנגנון הסביר ביותר לפציעות באגן הוא מתח חוזר או לחץ מוגבר על המפרקים. גורמים אחרים יכולים להיגרם עקב סיבוב פנימי של הירכיים או קיבוע של המפרק. למרות שאין מחקרים קליניים בנושא, סביר להניח כי עיוותים ובעיות ביומכניות של הגפה התחתונה עלולים אף הם לתרום לפציעות חוזרות כמו אי התאמה של אורך הרגל.
דרכי טיפול ושיקום
באופן כללי, הטיפול מבוסס על שיקום פיזי. כאשר קיים כאב במהלך פעילות הספורט, יש להימנע מפעילות גופנית ולשמור על פעילות פיזיותרפיה. ההמלצה היא להתקדם באופן הדרגתי, עם תשומת לב מיוחדת לתנועה המגוונת של תנועת הירך. כמו כן, הטיפולים עשויים לכלול זריקות קורטיזון, תרופות אנטי דלקתיות, ופיזיותרפיה. אם הכאב נמשך, ניתוח כירורגי עשוי להיות אופציה.
שברים יציבים בדרך כלל יירפאו ללא צורך בניתוח. תוך העזרות בקביים והליכון במשך כשלושה חודשים הספורטאי יוכל לשמור על פעילות מינימלית במהלך תקופת ההחלמה. תרופות יינתנו בעיקר לשם הפחתת כאב. בשל ניידות מוגבלת למשך זמן זה, יינתנו מדללי דם בכדי לסייע בהפחתת הסיכון לקרישי דם.
סכנות
שברי אגן הנובעים ממכות חזקות לעתים קרובות יהיו פציעות מסכנות חיים עקב דימום נרחב. במקרים אלה, יידרש קיבוע חיצוני אשר משמש לייצוב באזור האגן. קיבוע חיצוני מורכב מברגים ארוכים אשר מוכנסים לתוך העצמות בכל צד בכדי לחבר למסגרת החיצונית של הגוף. הקיבוע החיצוני יטפל גם בפגיעות פנימיות של כלי דם, עצבים ואיברים אחרים.
הערכה של כל מקרה חייבת להיעשות באופן אינדיבידואלי וספציפי, על פי סיטואציית הפגיעה. בדרך כלל, יעבור הספורטאי סידרת בדיקות על מנת לייצב את מצבו ולקבוע את דרגת החומרה ומעורבות כללית של איברים ורקמות.
