פציעות ספורט ברגליים הן פציעות ספורט שכיחות וככול שענף הריצה הולך ומתפתח ונהיה פופולרי יותר במחוזותינו, כך ניתן לראות עלייה בשכיחות של פציעות אלה. בנוסף לריצה, נמצאים בסיכון לסבול מפציעות ספורט שונות ברגליים גם שחקני כדורגל, כדורסל, טניס, כדוריד, רוכבי אופניים ועוד. במאמר שלפניכם נפרט אודות סוגים שונים של פציעות ספורט נפוצות ברגליים.
פציעות ספורט ברגליים ושברי מאמץ ברגליים
שברי מאמץ נוצרים כתוצאה ממאמץ שחוזר על עצמו או מאמץ לא אופייני המופעל על עצמות הרגליים. זאת בניגוד לשברים שנוצרים כתוצאה מפגיעה קשה וחד פעמית. שברי מאמץ הם שברים דקים מאוד המזכירים יותר סדקים בעצמות ומתרחשים בעיקר בעצמות השוקה, עצמות המסרק בכף הרגל ועצם הירך. השברים נוצרים כל אימת שהעומס המופעל על העצם הגורם באופן טבעי לנזק מיקרוסקופי, מתרחש בקצב מהיר יותר מהקצב שבו העצם מסוגלת לשקם את עצמה.
שבר הליכה הוא שבר מאמץ ספציפי המופיע בשליש המרוחק של אחת מעצמות המסרק. שברי הליכה נפוצים בעיקר בקרב בעלי מקצועות העומדים במשך שעות רבות כמו אחיות העובדות בבתי חולים, מטיילים, טירונים וכן ספורטאים חובבים שהגבירו את משך ועצימות הפעילות הגופנית באופן פתאומי.
שין ספלינטס (shin splints)
שין ספלינטס הם כאבים המופיעים בחלק הקדמי של השוק. רבים נוטים לבלבל בין שין ספלינטס לבין שברי מאמץ וזאת כיוון ששתי התופעות באות לידי ביטוי בתסמינים דומים. יחד עם זאת, שין ספלינטס מופיעים אך ורק בחלק הקדמי של השוק בעוד ששברי מאמץ יכולים להופיע בכל אחת ואחת מעצמות הגוף ובנוסף לכך, מקור הכאבים בשין ספלינטס בנזק לרקמה רכה ואילו בשברי מאמץ הנזק הוא גרמי.
שין ספלינטס שכיחים בקרב ספורטאים העוסקים בענפים הכרוכים בריצות וקפיצות, כשלרוב מדובר בתוצאה של אימונים אינטנסיביים מדי המבוצעים ללא עלייה הדרגתית ברמת העומס (בלעז: Too much, too soon).
קרע ברצועה בברך
פגיעה באחת מהרצועות בברך מהווה גורם שכיח ביותר לכאבים בברכיים. סך הכול ישנן ארבע רצועות מרכזיות בברך וכול אחת ואחת מהן חשופה לפציעות (רצועה פנימית, חיצונית, צולבת קדמית וצולבת אחורית).
תפקידן של הרצועות לייצב ולחזק את מפרק הברך ולחבר בין עצם השוקה לעצם הירך. מגוון התנועות והעומסים המופעלים על מפרק הברך הופכים אותו לרגיש במיוחד במצבי פציעות ספורט ברגליים או פציעת גיד אכילס. עיקר הפציעות מתרחשות בענפי ספורט שבהם הספורטאי נדרש לשנות כיוון במהירות ובפתאומיות.
שינויים מהירים שבהם כף הרגל נשארת במקום ושאר הגוף משנה כיוון יכולים להוביל למתיחה או קריעה של רצועה בברך. פציעות ספורט ברגליים אלו שכיחות בעיקר בקרב שחקני טניס, כדורסל, כדורגל וגולשי סקי.
בורסיטיס
סך הכול בגוף האדם ניתן למצוא כ- 160 שקים תת עוריים המלאים בנוזלי סיכה הנקראים בורסה. השקים חוצצים בין המפרקים והגידים לעצמות ומקטינים את החיכוך בין הרקמות השונות. כאשר מתפתחת דלקת בבורסה, המצב מוגדר כבורסיטיס. הדלקת בבורסה באה לידי ביטוי בכאב עמום יחסית, רגישות מקומית, נפיחות באזור הפגוע ופגיעה ביכולת התנועה של האזור הפגוע.
בין הגורמים לבורסיטיס ניתן למנות שחיקה על רקע שימוש ממושך ורב במפרקים, בגידים ובשרירים הממוקמים באזור הבורסה (תנועות החוזרות על עצמן שוב ושוב מגדילות את הסיכון לבורסיטיס). בורסיטיס של הברך למשל ניתן לראות בשכיחות גבוהה בטריאתלטים.
קרע בשריר התאומים
שריר התאומים התחתון הנקרא בשפה המקצועית שריר הסבך, הוא שריר חזק מאוד הממוקם בחלק האחורי של השוק. קרע של שריר התאומים נקרא גם "רגל טניס", שכן פציעה זו שכיחה בקרב שחקני טניס, אך בעיקרון מדובר בפציעה השכיחה בקרב אתלטים רבים.
נהוג לסווג קרעים בשרירים לשלוש דרגות חומרה: דרגה 1 (מתיחה של השריר), דרגה 2 (קרעים זעירים בסיבי השריר) ודרגה 3 (קרע מלא של השריר). ההבחנה בין הדרגות השונות מתבצעת בהסתמך על אחוז סיבי השריר שנקרעו.
כשמדובר בקרעים מיקרוסקופיים המקיפים עד עשרה אחוז בלבד מסיבי השריר, הפציעה מוגדרת כקרע מדרגה 1 ולעומת זאת קרעים המקיפים בין 75 אחוז ל- 100 אחוז מהסיבים, מוגדרים כקרע בדרגה 3.
פציעות ספורט ברגליים ונקע בקרסול
נקע בקרסול הוא בין פציעות ספורט ברגליים השכיחות ביותר ביותר בקרב ספורטאים. הפציעה מתרחשת כאשר העומס המופעל על הרצועות במפרק הקרסול עולה על החוזק של הרצועות. העומס המוגבר יכול להוביל למתיחה של רצועה אחת או יותר (נקע קל או נקע מדרגה I), לקרע חלקי (נקע מתון או נקע מדרגה II) או לגרום לכך שהרצועה תיקרע לחלוטין (נקשה קשה או נקע מדרגה III).
בדרך כלל הנקע מתרחש בזמן נחיתה מקפיצה או בעקבות הפניה של כף הרגל כלפי פנים במהלך ריצה או שינוי כיוון מהיר. נקע בקרסול מהווה כמחצית מפציעות הספורט בקרב כדורסלנים וכשליש מפציעות הספורט בקרב כדורגלנים.
קרע בגיד אכילס
גיד אכילס הוא גיד ארוך ועבה במיוחד הממוקם בחלק האחורי של השוק ומחבר בין העקב לשרירי הרגל האחוריים. קרע בגיד אכילס מתרחש במהלך אימון שבו נדרש כוח מתפרץ כמו לדוגמה באימון כדורגל, כדורסל או טניס.
דרך הטיפול המסורתית במצבים של פציעות ספורט ברגליים
דרך הטיפול המסורתית במצבים של פציעות ספורט ברגליים, היא דרך טיפול אשר כוללת מספר שלבים מסורתיים וקבועים, והליך החלמה ארוך ורגוע יחסית. בראש ובראשונה, הליך ההחלמה המסורתית במקרים של פציעות ספורט ברגליים תכלול מנוחה זמנית, להרגעת הטראומה הגופנית הראשונה, והרגעת כל ההלם הראשוני שנוצר בגוף של אותו אדם שחווה פציעת ספורט ברגליים. לאחר מכן, שיטת הטיפול המסורתית לטיפול במצבים של פציעות ספורט ברגליים תכלול חזרה הדרגתית לתפקוד מלא של השריר/ העצם/ או הגיד שנפצעו, זאת לרוב באמצעות טיפול פיזיותרפי הדרגתי הנועד לחזרה איטית לשגרה. מבחינת זמני החלמה, אין זמן קבוע ומדויק לחזרה מלאה לשגרה לאחר מעבר של פציעת ספורט ברגליים, וכל מקרה תלוי בסוג הפציעה, חומרת הפציעה, ובמטופל עצמו.
טיפול בפציעות ספורט ברגליים באמצעות מעבר של ניתוח
כאשר ספורטאי, או אדם רגיל שחווה פציעות ספורט ברגליים עתיד לעבור ניתוח לטיפול בכל קרע, מתיחה, שבר, וכיוצא בזאת שהוא עבר ברגליים – אזי שזמן ההחלמה בנוצר כתוצאה מטיפול זה – הוא זמן ההחלמה הקצר ביותר מבין כל שיטות הטיפול השונות. ובאמת, זו היא המעלה העיקרית, והסיבה הגדול לביצוע ניתוחים לצורך טיפול במקרים של פציעות ספורט ברגליים. אולם, לא כל בן אדם עובר ניתוח במצבים כאלה, בעיקר בשל העובדה שטיפולים באמצעות ניתוח הם באמת יקרים יותר לרוב, ודורשים ידע מקצועי רב הרבה יותר.
טיפול הומאופתי באמצעות הרפואה המשלימה להחלמה של פציעות ספורט ברגליים
הרפואה המשלימה היא רפואה שמאמינה בכל כולה שיש קשר בין פציעות, מחלות, ואירועים פיזיים כאלה ואחרים שאנשים חווים – לבין מצבים רגשיים שאותו אדם מתמודד מולם. הומאופתיה, אחד מטיפולים המפתח של הרפואה המשלימה, מציע טיפול עבור אנשים שמתמודדים עם פציעות ספורט ברגליים.
לסיכום, פציעות ספורט ברגליים הן דבר מורכב ולרוב נדרשת עין ויד מקצועית לטיפול בבעיה בצורה יסודית ומקצועית. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום במטרה לאבחן את הבעיה בצורה יסודית ולפיכך לקבוע תכנית טיפולית ראויה כדי שתוכלו לחזור לשגרת החיים שלכם כמה שיותר מהר.
